הכותרות הציפו את הרשת ואת מדורי הרשת בעיתוני הכלכלה והעסקים – פייסבוק רכשו את פרינדפיד. לכאורה, נראה היה שמדובר בידיעה שנופחה יתר על המידה, הרי אנחנו מכירים את השירות מפייסבוק ועכשיו הוא משנה את פניו כדי להיות עוד שירות סטייל טוויטר ולמה אנחנו צריכים את זה בכלל, מספיק לנו בלאגן של פלטפורמה אחת….

אז החלטתי להפסיק לקטר ולעשות מעשה. לבלות יומיים בפרינדפיד ולבדוק "הכצעקתה".

למה זה לא טוויטר

שירות הטוויטינג במקורו נועד לתקשורת בין מכשירים סלולאריים. ככזה, הוא לא מאפשר דיון של ממש, (למרות שמשתמשים קומוניקטיבים במיוחד מצאו את הדרך לשוחח). הפרינדפיד לעומת זאת, עשוי כולו כדי לקדם שיחות, תחת כותרת ה-sharing, מעוצבת הפלטפורמה כך שניתן להגיב לחבר אחר והתגובה תישאר צמודה להודעת המקור, דהיינו: אשכול או thread אם תרצו, מבנה המוכר לכולנו מקהילות ופורומים ברחבי הרשת.

מה טוב בזה?

גם אם החלטתם שלא להשתמש באפליקציות תומכות (ויש כאלה, ראו בהמשך), ניתן למיין את החברים לפי קבוצות, בפלטפורמה עצמה תמצאו קבוצות מוכנות מראש, כברירת מחדל, אך קיימת גם אפשרות לפתוח קבוצות באופן ידני, לפי הצרכים שלכם. יש לציין שהפיצ'ר הזה עדיין לא במיטבו: קשה להעביר מספר חברים מקבוצה אחת לשניה באופן גורף, ואם תרצו לעשות את זה, תצטרכו לטפל בהגדרותיהם – אחד אחד, פעולה מעיקה מאוד. בנוסף – מרגע שסימנתם חבר כחלק מקבוצה מסוימת, נניח – professional , לא תראו את העדכונים שלו בעמוד הבית אלא תצטרכו להקליק על שם הקבוצה כדי לראות מה מתרחש בה – מאוד לא נוח.

עוד דבר טוב הוא האפליקציות המוכנות מראש שיוצרי השירות הכינו מבעוד מועד, הן אמנם מוסתרות בתחתית הדף, אבל הן נוחות מאוד, אני אישית השתמשתי ב-notifier, אפליקצית הדסקטופ ומצאתי שהיא נוחה ולא פולשנית ועושה בדיוק את מה שהיא צריכה לעשות, בלי בלבולי מוח מיותרים.

החבר'ה בפרינדפיד גם חשבו על הבלוגרים ועל המשתמשים בשירותים חיצוניים שונים והוסיפו אפליקציות גם עבורם. את כל האפליקציות ניתן לראות כאן, בקישור הזה

בהמשך לסקירת הדברים הטובים, לא נוכל להתעלם מהיכולת לקשר בין הרשתות החברתיות השונות לבין הפרטים האישיים. באזור ההגדרות, ניתן למשוך פרטים ופרופילים מרשתות חברתיות ושירותי רשת אחרים בהם אתם חברים, החל מפייסבוק, טוויטר, לינקד אין, וכלה בפליקר, פיקאסה, יו טיוב ועוד. לאור העובדה שאחת הבעיות העיקריות בימינו היא ה"התפזרות" של הפעילות בין הרשתות, חיבור כזה עושה רק טוב וכמובן – מאפשר לכם לפרסם את הדברים שלכם בפלטפורמות שכנות, כך לדוגמא, אם תרצו, כל פוסט בפרינדפיד יפורסם בטוויטר.

יתרון אחד משמעותי,  שהתגלה לי באיחור

יתרון אחד משמעותי, אינו קשור ישירות לפלטפורמה או למיקרובלוגינג בכלל ( מיקרובלוגיניג = השם המקצועי לפלטפורמות האלו), אלא דווקא לשימוש בפייסבוק. כזכור, פייסבוק לא איפשרה חיפושים עמוקים בדאטה בייס שלה, גם באופן חיצוני וגם באופן פנימי. תוכנות חיצוניות שביקשו לסרוק ולסקור את החומרים בפייסבוק לא יכלו לעשות את זה וגם החיפוש הפנימי של המשתמשים עצמם היה מוגבל.

החיבור עם פרינדפיד שינה את התמונה הזו וכבר ניתן לראות עמוד חיפוש מורחב ומשופר בפייסבוק. יש לשער שבקרוב מאוד נוכל גם לראות שימושים של חברות חיצוניות באפשרויות החיפוש האלו.

עמוד החיפוש החדש בפייסבוק

מה לא טוב בזה?

בגדול, אין לי הרבה תלונות, מלבד אחת שאולי היא מאוד משמעותית – השירות אינו נוח ומזמין למשתמשים חדשים. כלי הפרסונליזציה מפוזרים ומבולגנים: קשה להבין איפה מגדירים את מה, מתי ההגדרה היא הגדרת הפרופיל ומתי מגדירים את השירות או את הרשימות, היכן מפסיקים את אזכורי הדואר האלקטרוני, או מאפשרים את האזכורים באפליקצית הדסקטופ. החיפוש אחרי איזורי ההגדרות למיניהם ועיצוב הדברים לפי רצוני היה מעצבן ומתסכל אפילו בשבילי, משתמשת ותיקה, אז מה יגידו החדשים?

לסיום סיומת

אין ספק שהפרינדפיד  מתאים למי שאוהב להשתמש בפלטפורמות השונות כדי לשוחח, להתעדכן ולהתערות, אך למי שרק רוצה לפרסם את הגיגיו, הישאר בטוויטר, שבו הנוחות והאפליקציות שנבנו עבורו מהווים יתרון גדול.
ברור שפרינדפיד עוד ישפרו ויתקנו, API ייבנו ויופעלו והכל יתפתח, אך לא בטוח שמדובר במתחרה שבאמת מאיים על טוויטר, גם עם הכוח של פייסבוק כרוח גבית.

1 person likes this post.

Unlike