מה זה ניוזלטר

ניוזלטר הוא דיוור, דף מידע, הנשלח באמצעות המייל, מטעם גורם מסחרי כלשהו, למגוון רחב של בעלי עיניין. בעלי עיניין אלו יכולים לכלול לקוחות קיימים, לקוחות פוטנציאלים, ספקים, מתחרים, הקהל הרחב וכו'. כל סוג קהל איתו מעוניינת הפירמה לתקשר.

הדגש הוא, שלהבדיל ממידע הנמצא באתר החברה, ואשר כדי לצרוך אותו על הגולש ליזום פעילות (pull), את משלוח הניוזלטר יוזמת החברה, והיא שולחת אותו אל הנמען ב-push.

בשביל מה זה טוב

משלוח ניוזלטר קבוע, הבנוי בצורה חכמה, מטעם החברה, טומן בחובו מספר יתרונות.

הוא מאפשר:

תיזכור של הלקוחות על עצם קיומה של החברה, בדרך נעימה, המועילה ללקוח.

פיתוח מערכת יחסים דו-כיוונית עם הלקוחות, המבוססת על קח ותן

יצירת רושם על הלקוחות לגבי הידע, המקצועיות ורמת השירות של החברה.

פירסום שירותים ומוצרים חדשים של החברה, בצורה ממוקדת, לקהל רלוונטי.

הנעה לפעולה של הלקוחות, בנקודות הרצויות לחברה

הקשר בין אתר החברה לניוז לטר

אתר של חברה בעלת מגוון מוצרים גדול, מהווה נקודת מכירה חשובה (point of sale). אתר הבנוי היטב יספק ללקוחות המוצר את כל המידע שהם עלולים לבקש, מבלי הצורך ללכת לחנות. כמו כן, מאפשר אתר חברה ללמוד ולספק את צרכי הלקוח, בסביבה נטולת תחרות ולייצר הנעה לרכישה בחנות עצמה.

ניוז לטר אמור להישען על תכני האתר ולקדם את הקורא אל האתר, על מנת שבסופו של דבר תיווצר מכירה, או בחירת המוצר של החברה המדוורת, מתוך מגוון מוצרים המוצעים ללקוח.

לשם כך, יש להקפיד על אתר הבנוי היטב, הן תוכנית והן טכנולוגית, כדי שאכן ישרת את מטרתו.

Like

Unlike

כבר אמרו חב"רנו (חכמינו ברשת) שככל שהמדיה החברתית גדלה, כך אנו נוטים לצמצם את הכניסה שלנו לאתרים וחומרים שאינם תואמים את דיעותינו או את הדברים שאנחנו מכירים. כביכול, האמירה הזו מקוממת משהו, הרי האינטרנט פותח לנו אופקים חדשים וחסרי גבולות, אך בסופו של יום, מסתבר שהאמירה הזו נכונה והיא מוכיחה את עצמה לא פעם, הנה שתי דוגמאות חביבות שלקחתי דווקא מעולמן של בנות הנעורים, אחת מהעבר והשניה מהווה – יש לציין שעם הראשונה לא ידעו אנשי השיווק לעשות שום דבר, בשניה כבר יש התפתחות:

בובות, מישהו?
לפני מספר שנים, כשניהלתי את הפורומים של תפוז, נפתח פורום שנקרא "דוליז" (שנסגר בסוף שנה שעברה), הדוליז הן בובות מצוירות, שעשיתן דורשת סבלנות אין קץ כי הן נעשות פיקסל אחר פיקסל, בתוכנת הצייר. אף אחד לא התייחס לפורום הזה כאן בארץ, אך מי שהיה טורח היה מגלה שמאחורי הבובות הילדותיות יש טבעת אתרים עצומה, ושהעיסוק בבובות מתחלק לנושאים כמו אופנה, פנטזיה, אמנות ועוד ועוד, משווק חכם כבר היה יוצר מודלים של דוליז עבור מותג וזוכה בלקוחות נאמנות ואוהבות. הנה כמה קישורים לאתרי הדוליז הותיקים: כאן, כאן וגם כאן

מי רוצה להיות אנה וינטור?
העיסוק באופנה ובמראה החיצוני מוכר כמאפיין של בנות הנוער, אך גם של רוב הנשים. מי שיטייל ברחבי ישראבלוג דווקא, יגלה טרנד חדש שכולו ממוקד באתר אופנה וסטייל המכונה polyvore. האתר המקסים הזה, מאפשר לכל אחד להירשם וליצור סטים של בגדים, תכשיטים, איפור ואביזרי אופנה אחרים, כולם אמיתיים ושייכים למותגי אופנה מוכרים יותר או פחות מרחבי העולם, על כל פריט יש תג מחיר, שם יצרן וכמובן – אפשרות לרכישה מקוונת. המותגים הישראלים עוד לא שם, אגב.
בנות ישראל המקוריות משתמשות באתר הזה באופנים שונים, אחד מהם הוא כדי ליצור תוספת אווירה לסיפורים שהן כותבות בבלוג שלהם, הנה דוגמא לבלוג כזה, שבו כל דמות מקבלת סט בגדים משלה, והנה דוגמא לסטים שונים שיצרו נערות חביבות, שימו לב לחשיפה הרחבה למותגים, כאן וגם כאן ואפילו כאן

סיכומו של ענין
המדיה החברתית היא כלי חזק יותר משחושבים.  היא גם מוכיחה היטב במודלים שונים, כמו זה של polyvore, שהיא יכולה לייצר רווחים ויכולה לשרת כל ארגון וכל תחום, כל עוד יודעים איך לחפש ולמצוא את אותם טרנדים, שנמצאים דווקא במקומות שאנחנו לא רואים.

Like

Unlike

כשהתחילה פעילות ה-conversation marketing בארץ, עלה קול צעקה. מרבית האנשים קישרו את המושג להתערבות בפורומים ובטוקבקים ובהקשר הזה, בהחלט היה מה לומר נגד התופעה. אך בפועל ולמרות שהמושג איבד את מקומו בפנתיאון "מילות הבאזז", מדובר באחד הכלים השיווקיים האפקטיביים ביותר שארגונים או מותגים יכולים לאמץ.

אמירה גורפת? אולי, אבל יש הסבר מאחוריה: אי אפשר להתכחש לעובדה שאנו חיים בעולם מסחרי תחרותי. התקופה שבה היה שחקן אחד בזירה מסוימת, עברה מן העולם ויותר מזה, גם התקופה בה היו מספר מתחרים קטן באותו תחום, חלפה ואיננה. ארגונים ומותגים מוצאים עצמם מתחרים על ליבם של צרכנים בכל דרך אפשרית ומגייסים משאבים כלכליים עצומים כדי לנצח בתחרות הזו.
בתחרות הזו אפשר לחלק את המתחרים לשתי קבוצות עיקריות, האחת, היא הקבוצה שמשתמשת באמצעים המיושנים של תקשורת חד צדדית: המסר יוצא מכיוון אחד ונשלח דרך אמצעי המדיה השונים ללא אפשרות תגובה מצד קהל היעד. הקבוצה השניה, משתמשת באמצעי שיחה: מקיימת דיאלוג, מקשיבה לצרכנים שלה ומקפידה לקבל מסרים ולא רק להוציא כאלה.

הדיאלוג הזה, הפתיחות לקבלת מסרים, הם מהות ה-conversation marketing. בשיחות מהסוג הזה, ניתנת אפשרות לגוף המסחרי להכיר מקרוב את דיעותיהם של הצרכנים ואף להגיב אליהן ולשנות אותן, על ידי מתן מענה פתוח, שקוף ואמיתי.

לא בכדי הזירה לפעילויות מהסוג הזה היא זירת המדיה החברתית והפלטפורמות המרכיבות אותה: פורומים, פייסבוק, צ'אטים, טוויטר ועוד – כלים חדשים וישנים יתאימו – כל עוד הם מאפשרים את השיחה, את מעבר המסרים משני הצדדים וחוזר חלילה.

נשמע ברור מאליו? מסתבר שלא כל כך. מעטים הארגונים שמאפשרים דיאלוג אמיתי בינם לבין הלקוחות שלהם. כמובן שאין ארגון שמרשה לעצמו להישאר ללא מענה ללקוחותיו, אך יש הבדל בין מענה לתלונה או לפניה לאחר שעולה צורך בפיתרון בעיה, לבין המוכנות להקשיב ללקוח עוד בטרם עלתה בעיה, או לחלופין, להכין מראש עבור הלקוח מערך פתרונות שישרתו אותו אם וכאשר.

בארצות הברית כבר מנצלים את המדיה החברתית לדיאלוגים מהסוג הזה, דוגמא מצוינת לעבודה טובה בתחום שייכת לחברת קומקאסט (http://twitter.com/comcast), שהתמודדה בצורה יפהפיה עם כמה וכמה תלונות קשות ולקוחות לא קלים באמצעות פלטפורמת הטוויטר, באמצעות קיום של חשבון עיקרי וחשבונות של נציגים מתחומים שונים בחברה, כך שבמקרה והוצגו בעיות או תלונות, צורף לדיון גם נציג המחלקה המתאימה בקומקסט, כדי לתת מענה ישיר ורלוונטי.
דוגמא מעניינת נוספת היא עמוד הפייסבוק של שדה התעופה של סאן אנטוניו, שיחד עם עיצוב חדש לאולמות השדה, הקים עמוד בפייסבוק, לטובת שירות לקוחות, דרך העמוד ניתן לפנות להנהלת השדה בכל עניין ודבר, החל מאבדות ומציאות וכלה בתגובות לעיצוב ולשירותים החדשים בטרמינל.
בקרוב אצלנו.

Like

Unlike

לאחרונה אנו (וכשאני אומרת אנו אני מתכוונת אליכם ואלי) נתקלים בתופעה חדשה ומרגיזה: "מומחי סושיאל מדיה / מומחי רשתות חברתיות". אותם מומחים מטעם עצמם, חסרי נסיון אמיתי, מגיעים בגבהות כתף אל לקוחות שונים ומבטיחים להם שהנה, תיכף גם הם יהיו על המפה של הסושיאל מדיה ואל תדברו איתם על מכירות או תוצאות, כי הם ילכו ללקוח אחר שמבין ענין.

אז לטובת אותם לקוחות ולטובת כולנו, הנה האמת על הרשתות החברתיות, האמת על הסושיאל מדיה ומה – אם בכלל – היא יכולה לעשות עבורכם.

מה זה בכלל רשתות חברתיות

מקור המושג רשתות חברתיות הוא אי שם בשנות השישים והוא מבטא תיאוריה שגורסת שאת המטרה שלך (עסקית, חברתית ועוד) ניתן להשיג באמצעות החברים של החברים שלך , כלומר: אתה מכיר כמות מסוימת של אנשים וההיכרות הזו מיצתה את עצמה, כדי להמשיך ולממש את הפוטנציאל עליך לפנות לקשרים משניים, כלומר: לחברים של החברים.

בעבר הדרך לעשות זאת היתה באמצעות מפגשים חברתיים וכינוסים כאלה ואחרים, עם התפתחות האינטרנט, עבר התהליך אל הזירה הוירטואלית באמצעות כלים שונים ופלטפורמות דוגמת פייסבוק וטוויטר.

למי זה טוב

לפני שאני מבהירה את הנקודה הזו כדאי לדעת: דיווחי ההצלחות שמגיעים מארצות הברית אינם תקפים לישראל. אנשי השיווק והמכירות יודעים שכדי לפנות ללקוחות הנכונים, צריך להכיר את התרבות שלהם, התרבות הישראלית לא מתנהגת כמו התרבות האמריקאית ולכן מודלים מצליחים מארה"ב לא מעידים על הצלחה בטוחה בהעתקה לפעילות שיווקית ישראלית.

אז מה כן מתאים לישראל? ובכן, מפני שהשיווק ברשתות חברתיות נחשב לזול יותר מאשר אמצעי שיווק אחרים הוא נחשב מתאים יותר לעסקים קטנים ובינוניים שתקציבם אינו מאפשר להם קמפיינים נרחבים של פרסום או יח"צ באמצעים אחרים, או לחלופין ליחידות עסקיות עצמאיות, שאולי מחוברות לארגון ענק, אבל בפועל מתוקצבות בתקציב קשיח שאינו חלק מהתקציב הכללי של מותג האם.

מה משיגים בזה

בעיקר הטמעת מותג, מוצר או שירות, העלאת המודעות אליהם ולפעמים גם דחיפת טראפיק לאתר המייצג אותם. שימוש נכון יכול לסייע גם בהבנת השטח, דיאלוג עם הלקוחות והרחבת חווית השירות – מה שבסופו של תהליך מעלה גם את נאמנות הלקוח. אם אתם מחפשים משהו מהיר, בולט ואפקטיבי להעלאת המכירות, חזרו אל הפרסומאי שלכם.

איך מתנהגים שם

השיווק ברשתות החברתיות נחשב לחלק מתפיסת "השיווק החדש", שאליו גם שייכים מושגים כמו conversation marketing. בתפיסת השיווק החדש, המשווק לא "מתערב" אלא "שואל רשות" הוא לא מכתיב, אלא "משוחח", הוא לא נשען רק על מחקרים אלא גם על דעתם של הלקוחות וכן הלאה. אם אתם רואים את עצמכם כחלק מהתפיסה החדשה, הרשתות החברתיות יכולות לשרת אתכם.

איך מתנהלת פעילות נכונה ברשתות חברתיות

ראשית, בדיוק כמו כל תהליך מסחרי אחר, יש לקבוע את המטרות הרצויות. מה בדיוק רוצים להשיג מהפעילות ואיך התוצאה תתבטא בפועל (המלצה לחברים, ירידה בכמות הפניות למוקד השירות ועוד).

שנית, אם בחרתם לפעול ברשתות חברתיות, הנוכחות חובה – אי אפשר להיעלם לכמה ימים או לשעות ארוכות, יש לחזור אל אנשים ששואלים שאלות, להשתתף בדיונים ולקחת חלק פעיל בתרבות של אותה רשת בה אתם פועלים.

שלישית – והמשך חשוב לסעיף הקודם – חשבו על הפעולות שאתם בוחרים לעשות ובמה הן מסייעות להשגת המטרה הסופית.

רביעית, בצעו בדיקה חודשית של הפעילות אל מול המטרות, כדי לוודא שהתכנית מתקדמת לפי שביעות רצונכם ולפי הצרכים שהגדרתם.

האם באמת צריכים לפעול ברשתות חברתיות?

התשובה היא כן ולא. כן לפעול ברשתות חברתיות, לא לפעול בכולן. יתכן שסוג הפעילות בטוויטר למשל, לא מתאים לצרכים שלכם, יכול להיות שניהול בלוג לא ישרת את המטרות שלכם וקבוצה בפייסבוק יכולה להסב נזק יותר מתועלת – אם היא לא מתוחזקת בצורה קבועה.

ולסיום, איך בוחרים את הספק?

אם החלטתם לקחת חברה חיצונית שתספק לכם את שירותי תפעול הפעילות ברשתות החברתיות, עליכם לבדוק אותה באופן יסודי ומעמיק: לברר היטב כמה נסיון יש לה בפעילות מסוג זה, אילו פרויקטים ביצעה החברה ועבור מי, האם הפרויקטים הוכתרו כהצלחה והאם עמדו ביעדים שהוצבו להם. אל תהססו לפנות אל הלקוחות של אותה חברה ולשאול לדעתם, האם היו מרוצים מהשירות? האם היו מרוצים מהתוצאות? ובעיקר – היזהרו משרלטנים, שאלו אנשים שאתם סומכים עליהם שמכירים את הרשת, האם שמעו על אותו אדם ובאיזה הקשר.

מצורף סרטון חביב שמתאר היטב את התופעה, ותודה לינון לנדנברג שהביא אותו לפני:

הכותרות הציפו את הרשת ואת מדורי הרשת בעיתוני הכלכלה והעסקים – פייסבוק רכשו את פרינדפיד. לכאורה, נראה היה שמדובר בידיעה שנופחה יתר על המידה, הרי אנחנו מכירים את השירות מפייסבוק ועכשיו הוא משנה את פניו כדי להיות עוד שירות סטייל טוויטר ולמה אנחנו צריכים את זה בכלל, מספיק לנו בלאגן של פלטפורמה אחת….

אז החלטתי להפסיק לקטר ולעשות מעשה. לבלות יומיים בפרינדפיד ולבדוק "הכצעקתה".

למה זה לא טוויטר

שירות הטוויטינג במקורו נועד לתקשורת בין מכשירים סלולאריים. ככזה, הוא לא מאפשר דיון של ממש, (למרות שמשתמשים קומוניקטיבים במיוחד מצאו את הדרך לשוחח). הפרינדפיד לעומת זאת, עשוי כולו כדי לקדם שיחות, תחת כותרת ה-sharing, מעוצבת הפלטפורמה כך שניתן להגיב לחבר אחר והתגובה תישאר צמודה להודעת המקור, דהיינו: אשכול או thread אם תרצו, מבנה המוכר לכולנו מקהילות ופורומים ברחבי הרשת.

מה טוב בזה?

גם אם החלטתם שלא להשתמש באפליקציות תומכות (ויש כאלה, ראו בהמשך), ניתן למיין את החברים לפי קבוצות, בפלטפורמה עצמה תמצאו קבוצות מוכנות מראש, כברירת מחדל, אך קיימת גם אפשרות לפתוח קבוצות באופן ידני, לפי הצרכים שלכם. יש לציין שהפיצ'ר הזה עדיין לא במיטבו: קשה להעביר מספר חברים מקבוצה אחת לשניה באופן גורף, ואם תרצו לעשות את זה, תצטרכו לטפל בהגדרותיהם – אחד אחד, פעולה מעיקה מאוד. בנוסף – מרגע שסימנתם חבר כחלק מקבוצה מסוימת, נניח – professional , לא תראו את העדכונים שלו בעמוד הבית אלא תצטרכו להקליק על שם הקבוצה כדי לראות מה מתרחש בה – מאוד לא נוח.

עוד דבר טוב הוא האפליקציות המוכנות מראש שיוצרי השירות הכינו מבעוד מועד, הן אמנם מוסתרות בתחתית הדף, אבל הן נוחות מאוד, אני אישית השתמשתי ב-notifier, אפליקצית הדסקטופ ומצאתי שהיא נוחה ולא פולשנית ועושה בדיוק את מה שהיא צריכה לעשות, בלי בלבולי מוח מיותרים.

החבר'ה בפרינדפיד גם חשבו על הבלוגרים ועל המשתמשים בשירותים חיצוניים שונים והוסיפו אפליקציות גם עבורם. את כל האפליקציות ניתן לראות כאן, בקישור הזה

בהמשך לסקירת הדברים הטובים, לא נוכל להתעלם מהיכולת לקשר בין הרשתות החברתיות השונות לבין הפרטים האישיים. באזור ההגדרות, ניתן למשוך פרטים ופרופילים מרשתות חברתיות ושירותי רשת אחרים בהם אתם חברים, החל מפייסבוק, טוויטר, לינקד אין, וכלה בפליקר, פיקאסה, יו טיוב ועוד. לאור העובדה שאחת הבעיות העיקריות בימינו היא ה"התפזרות" של הפעילות בין הרשתות, חיבור כזה עושה רק טוב וכמובן – מאפשר לכם לפרסם את הדברים שלכם בפלטפורמות שכנות, כך לדוגמא, אם תרצו, כל פוסט בפרינדפיד יפורסם בטוויטר.

יתרון אחד משמעותי,  שהתגלה לי באיחור

יתרון אחד משמעותי, אינו קשור ישירות לפלטפורמה או למיקרובלוגינג בכלל ( מיקרובלוגיניג = השם המקצועי לפלטפורמות האלו), אלא דווקא לשימוש בפייסבוק. כזכור, פייסבוק לא איפשרה חיפושים עמוקים בדאטה בייס שלה, גם באופן חיצוני וגם באופן פנימי. תוכנות חיצוניות שביקשו לסרוק ולסקור את החומרים בפייסבוק לא יכלו לעשות את זה וגם החיפוש הפנימי של המשתמשים עצמם היה מוגבל.

החיבור עם פרינדפיד שינה את התמונה הזו וכבר ניתן לראות עמוד חיפוש מורחב ומשופר בפייסבוק. יש לשער שבקרוב מאוד נוכל גם לראות שימושים של חברות חיצוניות באפשרויות החיפוש האלו.

עמוד החיפוש החדש בפייסבוק

מה לא טוב בזה?

בגדול, אין לי הרבה תלונות, מלבד אחת שאולי היא מאוד משמעותית – השירות אינו נוח ומזמין למשתמשים חדשים. כלי הפרסונליזציה מפוזרים ומבולגנים: קשה להבין איפה מגדירים את מה, מתי ההגדרה היא הגדרת הפרופיל ומתי מגדירים את השירות או את הרשימות, היכן מפסיקים את אזכורי הדואר האלקטרוני, או מאפשרים את האזכורים באפליקצית הדסקטופ. החיפוש אחרי איזורי ההגדרות למיניהם ועיצוב הדברים לפי רצוני היה מעצבן ומתסכל אפילו בשבילי, משתמשת ותיקה, אז מה יגידו החדשים?

לסיום סיומת

אין ספק שהפרינדפיד  מתאים למי שאוהב להשתמש בפלטפורמות השונות כדי לשוחח, להתעדכן ולהתערות, אך למי שרק רוצה לפרסם את הגיגיו, הישאר בטוויטר, שבו הנוחות והאפליקציות שנבנו עבורו מהווים יתרון גדול.
ברור שפרינדפיד עוד ישפרו ויתקנו, API ייבנו ויופעלו והכל יתפתח, אך לא בטוח שמדובר במתחרה שבאמת מאיים על טוויטר, גם עם הכוח של פייסבוק כרוח גבית.

יום שבת 23 מאי 2009

Like

Unlike

מי שעוקב אחרי הפוסטים שלי יודע שהבלוג שלי הוא בלוג בהמשכים.אני כבר מתנצלת מראש בפני אלו שהגיעו לכאן בפעם הראשונה ולא מבינים מה בדיוק אני רוצה, אתם מוזמנים להתעדכן אחורה, בסופו של עניין יש סדר בבלגן הבלוגי שלי.

היום אני חייבת להתעסק באחד הביטויים השנואים עלי: point of sale, תשאלו למה שנוא – הרי זה ביטוי שגור, ידוע ומוכר מעולם המכירות. הרבה אנשים העוסקים בתחום המכירות רוצים להגיע למצב שבו יש להם נקודת מכירה חזקה ומוצלחת. כל זה באמת יפה מאוד, אך זה לא יפה ולא מוצלח כשזה נעשה בתוך קהילות וירטואליות.

ראשית הגולשים אינם מגיעים לקהילות וירטואליות על מנת להיות קהל למכירה. לא תמצאו קהילה שהוקמה על ידי גולש שמטרתה המוצהרת היא שימוש קהל למוכרים למיניהם. מי שקופץ עכשיו ואומר "אבל יש קהילות שופינג!" מתבקש להרגיע. גם קהילות השופינג למיניהן מתעסקות בעצם באופנה ובסטייל, טרנדים וסמלי סטטוס ולא בקניות אמיתיות.

שנית, גולשים שמחפשים קניות ברשת מתרכזים באתרים שבהם באמת נעשה מסחר אלקטרוני, אותם גולשים משקיעים את זמנם בהשוואת מחירים, חיפוש מוצרים יד שניה, חיפוש מוצרים באתרי מסחר בחו"ל וכיו"ב ולא בקהילות ובדיונים על מוצר כזה או אחר, למעט מקרים חריגים בהם יגיעו להתייעצות בת הודעה אחת וסביר להניח שלא יחזרו שוב.

שלישית, העובדה שקהילה מסוימת נקראת על שם תחום מסוים, לא אומרת שקהל שנמצא בה, הוא כולו קהל יעד. לא משנה כמה היא גדולה ומפותחת ולא משנה אם המפגשים שלה נערכים במרכז תל אביב.

את התיאוריות שלי נדגים הלכה למעשה על אחד הפורומים האהודים ביותר על מפרסמים למיניהם: פורום הריון ולידה, שמשום מה אנשים רבים אוהבים להשוות פעילות קהילתית דווקא אליו.ניקח למשל מותג המוכר עגלות תינוק. תבחרו מותג גדול, מוכר, כזה שגם אתם הייתם קונים אותו לילדכם. המותג מבקש לפנות אל קהילת ההריון והלידה כיון שמן הסתם, נשים בהריון או אחרי לידה מחפשות לעצמן עגלות תינוק, נכון? לא נכון.

נשים רבות מהקהילה הם דווקא אחרי או בזמן הריון שני. בהריון הראשון הן כבר השקיעו וקנו עגלה מכובדת ויש סיכוי סביר שהעגלה הזו עוד איתן. נשים אחרות שנמצאות בהריון ראשון, יתייעצו עם חברות הפורום ועם חברות שאינן בפורום ועליהן הן סומכות, בדבר העגלה שאותה כדאי לקנות. קבוצה נוספת היא קבוצה שתרכוש או תקבל מבני משפחה מותר יד שניה ועוד קבוצה היא של בעלות מקצוע אחרות בתחום הקשור להריון ולידה שאינם מחפשות מוצר כזה או אחר ולא נחשיב את אותן הנשים שרכשו את עגלת התינוק כחלק מחבילת הלידה שלהן או קיבלו אותה במתנה כשרכשו רהיטים לחדר התינוק. כמה נשים נשארו לנו שבאמת מחפשות עגלת תינוק, שגולשות בקהילה וגם מחפשות בדיוק עכשיו עגלת תינוק בטווח המחירים שמציע המותג שלכם? לא הרבה.

גם אותה קבוצה קטנה שכן תענה למותג, תרצה לבחון אותו הלכה למעשה כי כשמדובר בתינוקות רכים, נשים בדרך כלל מעדיפות לראות בגודל טבעי, לגעת, לקחת איתן חברה שתיגע ותגיד את דעתה ואולי אפילו להתמקח קצת. כל אלו הן פעולות שלא נעשות בתוך קהילה וירטואלית, כך שבסופו של דבר, הגיע המותג שלכם לקבוצה מאוד מאוד מאוד קטנה של נשים.

את המודל הזה אפשר להכיל גם על הרבה מוצרים, מותגים וקהילות אחרות, לכן עזבו אתכם מ-point of sale בקהילות וירטואליות. נסו שיטות אחרות ושיהיה בהצלחה.

Like

Unlike